!OH MAMA

אוקטובר 2017 היה התאריך האחרון בו פרסמתי פוסט בבלוג. שנה וחודש שלמים בהם קולקציות עולות ונכחדות, קייט ספייד נוטלת את חייה בידיה, מייגן עושה מאמצים להגיע לרמות הקלאס של קייט (ללא הצלחה), Moschino משתפים פעולה עם H&M ומשיקים קולקציה מחרידה ואצלי – דממה. תו אחד לא הוקלד, שום שיטוט אחר האאוטפיט המושלם לא נרשם וחצי רעיון לא מילא את ראשי. הדבר היחיד שהתמלא הייתה הבטן שלי, שהלכה וגדלה וטפחה עד שביוני האחרון יצאה ממנה גורה, מתוקה במיוחד יש לציין.

אז אחרי שנפטרתי מהבחילות, צניחות הסוכר, איחולים קשים לאנשים שלא מפנים את מקומם לאישה הרה בסאבווי, חורף קשוח במיוחד, נפילת האסימון שאני אמא לשניים וחרדות של איך למען השם עושים את זה, הביאוס מהגוף וחמור מזה – מהשיער – Finally its happened to me ושבה ונחתה עלי המוזה לשבת ולכתוב.

ילד שני הוא לא ילד ראשון, אני בטוחה שאת זה כולם יודעים, אבל אני גיליתי שגם אמא לילד שני, היא לא בדיוק אותה אמא. אצלי לפחות, עברו ארבע שנים מלידת הגדול, עברתי למדינה אחרת, מפלס החרדות שלי צבר תאוצה, עיגולים כהים החלו לעטר את תחתיות העיניים והילדים עצמם,  בן ובת במקרה שלי, הם שתי יישויות נפרדות ואני מוצאת את עצמי חושבת – איזו סוג אמא אני הולכת להיות מעכשיו? לשם כך, עשיתי מיפוי מקיף של סוגי האמהות שאני נתקלת בהן בסביבתי הקרובה, כדי לחשוב על איזה סגנון כדאי לי ללכת בעקבות הסטטוס החדש. שנתחיל?

הקרייריסטית

הקרייריסטית היא זו שהבינה אחרי חצי שנה (או במקרה של החוק ביונייטד סטייט אוף אמריקה – אחרי שישה שבועות קצרים מנשוא) שאת ה"קוקו" ותרגולי הזחילות כדאי להעביר הלאה לגננת או למטפלת, כי היא מעוניינת לשלב בחייה שיחות מסדרון עמוקות יותר עם בני גילה כמו "ראית גיא פינס אתמול"? ו "מה, לא ראית בית הנייר"?. הקרייריסטית חוזרת לפגוש אנשים בגירים ולשם כך, עליה לנטוש מהר את טרנינג הפליטות ולהיות מעודכנת אופנתית, לכן היא תתחדש בפריט מנומר שזה מאסט עכשיו, ולא תשכח לשלב את תיק החגורה שלא נכנס בו כלום מלבד נייד, כרטיס אשראי ומפתח ללא מחזיק מפתחות, אבל למי אכפת? תנו לה ליהנות  מכמה שעות שבהן היא לא צריכה לסחוב איתה ציוד תינוק שאכלס קודם שתי קומות במוצצים.

חולצה: BALENCIAGA, מכנסיים וז'קט: ZARA, תיק: CELINE LEFEBURE, נעליים: INCE2

הלא זזה מהבית

בטוח שלכל אחת עברו בראש יותר מפעם אחת חישובים קדחתניים בסגנון- 'רגע, הוא יאכל עכשיו ארבעים דקות ואז עד שאני אחליף לו, ואז הוא בטח יפלוט ואז אני אחליף לו בגדים, ואז אשים אותו בעגלה ואז הוא יצרח בעגלה ומרוב צרחות הוא ירדם ואז כבר נפספס את הפעילות ב"שם קוד" דיאדה, אז חבל, עדיף לא לצאת מהבית וזהו'.  הכירו את ה"לא זזה מהבית" ומכיוון שכך, היא אינה חייבת להשקיע במראה שלה מחוץ לבית, אבל זה לא אומר שהיא תזניח את מה שקורה בתוך הבית. אמא אשר החליטה להעביר את היום או ימים בין כתלי ביתה, תתאבזר בסווטשירט ורוד בזוקה שיש מצב שגם העבירה איתו את הלילה (איתך הסליחה אליענה תדהר, בפעם הבאה שהיא תצא מהבית היא תעצור בדלתא), מעוטר בדמות שקל להזדהות איתה, לפחות בחודשים הראשונים. מכיוון שהלא זזה – לא זזה מהבית, היא מפרגנת לעצמה שוטטות בתחתוני בוקסר עליזים ונעלי בית מפונפנות שישמחו לבב אנוש, מוציאה גרעפסים על הגרסה השווה יותר של חיתולי הטטרה ולעולם, אבל לעולם, לא שוכחת את הקליפס.

סווטשירט: ZARA, בוקסר ונעלי בית: VICTORIA SECRET, סמרטוטי פליטות: ADEN+ANAIS, קליפס: H&M

ה- "EASY GOING"

אין גינה, גם בארץ וגם בניו יורק, שלא נתקלתי בה באמא ה – easy going. אל תטעו, לא מדובר בבחורה מוזנחת שזרקה על עצמה שרוול וטבע נאות. לא ה- easy going שאני מתכוונת אליה לפחות. מדובר בבחורה שבוחרת כל פריט בקפידה יתרה תוך שימת דגש על חומרים טבעיים, רכים, צבעים מונוכרומטיים שכביכול הסוואתיים, אך חדי העין ישימו לב עד כמה הם איכותיים וזה בדיוק מה שה- easy going מכוונת אליו (מה שהופך אותה ללא ממש easy going). ה- easy going תלבש מכנס מלטף ונח, היא מבקרת תכופות ב COS שהוא הלונה פארק של המונוכרומיה. ה- easy going תהלך כמו טווס עם המנשא המושלם והאגרונומי שלה שנראה כאילו היא נולדה איתו ולא עוד שנייה קורסת כמוני מסדק בכתפיים ותישא נשנושי אחר הצהריים אורגניים וללא גלוטן בתיק הגב הטבעוני שלה. ותמיד השיער שלה יהיה מושלם.

חולצה: COS, מכנסיים: ZARA, נעליים: J.CREW, תיק: MATT&NAT, מנשא: Cybex-yema-koi

הקיצונית

עכשיו, כשיש לי בת, עולם ומלואו נפתח בפני. לא עוד שני מדפים של בגדי בנים בחנות, מהם אני צריכה ללקט בפינצטה את כל מה שאין עליו הדפס של דארת' ויידר, או כל דמות גברית כוחנית אחרת, אלא 80% חנות שפורסת בפני שלל אופציות אופנתיות שמגשימות חלום לאלפי אמהות להיות הקנייניות שהן לא יהיו לעולם. הרצון לרכוש, להלביש, להתאים, לפנפן ולאבזר בנות הוא חזק מאיתנו באופן אינפנטילי, מה שגורם לאלה שלקחו את זה רחוק מידי, להלביש את בנותיהן משל היו תאומות זהות. חייבת לציין שלא פעם עברה לי בראש המחשבה לעשות את זה, אבל בחרתי שלא.

ילדה- חולצה ומכנסיים: RALPH LAUREN, סניקרס: ADIDAS, כובע אדום: GYMBOREE אמא- חולצה: ATLANTIQUE ASCOLI, מכנסיים: ZARA, סניקרס: ADIDS, כובע: JENNIFER BEHR

האישה והאגדה

מרי פופינס אני כבר לא אהיה, וגם כנראה לא אף אמא אחרת בעולם. אבל אם הייתי יכולה לקרוא לה לפעמים, בזמן התקף טנטרום של אחד, בשעת התקף גזים של השנייה או סתם כך בשעות הערב, שתגיע עם האאוטפיט המוכר והמנחם הזה ותחפה עלי בזמן ארוחת ערב/מקלחת/סיפור/סידור התוהו ובוהו בזמן שאני רובצת על הספה עם רגליים על השולחן ובוהה באוויר ללא שום תכלית. כמה זה יכל להיות נחמד.

חולצה: ALEXANDER MQUEEN, חצאית: H&M, ז'קט: ROXANDA, צעיף: H&M, כובע: EUGENIA KIM, מטריה: UMBRELLA HEAVEN, תיק: LeSportsac

 

*תודה ענקית לאיימי המושלמת והמצילה!

 

 

 

 

תגובה אחת
  1. עדי אמר:

    שנון ומדוייק ☝🏻

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: