Family Girl

אני בהחלט יכולה לחשוב על קושי או שניים שחוויתי ברילוקיישן הזה. הוויתור על מכונת כביסה ומייבש בדירה, הניסיון להתמודד עם הפאסיב אגרסיב האמריקאי, או לא להצליח להבין למה למען השם לא מכירים פה ב-What's up כדרך תקשורת לגיטימית ומתעקשים להסתמס בתיבת ההודעות הרגילה והאיטית של הסמארטפון. אבל יש קושי אחד, שאני מאמינה שלא משנה כמה זמן נמצאים ביבשת אחרת, הוא תמיד ידפוק בדלת ויזכיר שהוא פה כדי להישאר – הגעגוע למשפחה.

בשבילי, לעשות את הצעד הגדול הזה ולארוז את עצמינו ועשר מזוודות לארץ אחרת, טמן בחובו חששות עצומים, לא רק לגבי החיים החדשים המצפים לי, אלא גם איך לעזאזל אעשה את זה בלי הצמר גפן המשפחתי המפנק שהייתי כה רגילה אליו. בלי קופסאות האוכל שהייתי מעמיסה אצל אמא שלי כל סוף שבוע וחסכו ממני שעות של ניסיונות קולינריים במטבח, בלי ההנדימן הפרטי שלי המכונה "אבא", בלי הבייביסיטרים הקבועים שפרגנו דייטים לחיזוק הזוגיות, או סתם להיות חולים ולרחם על עצמינו בשקט במיטה – וכל זאת ללא תשלום. ארוחות משפחתיות בימי שישי, בראנץ' אמא-בנות, או סתם יום אמצע שבוע רגיל לחלוטין שפשוט רוצים לקפוץ להורים ולרבוץ על הספה ולתת למח לנוח. אז כשקמים בוקר אחד רחוק מאוד מכל זה, זה עלול לבאס. ומרגישים לבד כל כך הרבה פעמים, ופתאום המשפחה הגרעינית הופכת להיות כל עולמך. האיש שלך הופך להיות גם אבא, אמא והחברה הכי טובה שמתלבטים איתה לגבי צבע הניו בלאנס שאת מעוניינת לרכוש (הוא פחות זרם עם זה), הילד שלך הופך להיות הבסטי שאיתו את יושבת לקפה/מיץ תפוזים ומאפין. את לומדת לגלות שלא חייבים להיות אסף גרניט כדי להרים ארוחה ביום שישי ושיש משהו נחמד לפעמים בלי לו"ז משפחתי בסופ"שים. פתאום גם מתחילים להכיר אנשים חדשים, שהופכים לחברים, שמזמינים אתכם לארוחת ערב ביום שישי ואת בתמורה, מזמינה אותם לבראנץ', ונוצרת מן קהילה קטנה, שהיא לא לגמרי המשפחה שלך, אבל היא קרובה לזה וזה דווקא נחמד.

בדרך כלל יום המשפחה חולף לידי מבלי שאעצור רגע להקדיש לו את הכבוד הראוי. השנה לא אתן לו לחמוק. השנה אני מודה מקרב לב על המשפחה הקטנה שלי שאיתה אני עוברת חוויות אינספור, על המשפחה שלי שמעבר לים אבל תמיד בלב ובפייסטיים ועל המשפחות החדשות שנכנסו לחיינו וגורמות לנו להרגיש טוב.

אז מה זאת משפחה בשבילי?

  1. כשלא מספיקות שתיים עשרה שיחות פייסטיים ביום ומוכרחים רק עוד אחת כדי להעלות חיוך על הפנים אחרי יום ארוך, להתעדכן אם כבר חתמו על הסכם שלום, או לעדכן בחוויות אנתרופולוגיות שמזמנת לי הנסיעה היומיומית בסאבווי.

lfw-fw17-day2-035

2. כשמספרים הכל אחד לשני, גם על יום קפוא ומבאס וגם על יום שמש חמים של 10 מעלות שרכשת בו שמלה בסייל של CLUB MONACO.

nyfw-fw17-day3-131

3. כשאת מכירה כל כך טוב את הילד שלך ויודעת שהוא יתמוגג מאושר כשיבחין בנעלי הפסים שחור לבן האלה שיזכירו לו זברה, החיה האהובה עליו בעולם.

nyfw-fw17-day3-035

4. כשאת מכירה כל כך טוב את האיש שלך ויודעת שהסיכוי שהוא יתלבש ככה שווה לסיכוי שטראמפ יתחיל לאהוב מקסיקנים.

1nyfwm-fw17-d4-001

5. כשחברות הן כמו משפחה – געגועים למי שהשארתי בארץ והכרת תודה על מי שהכרתי פה.

lfw-fw17-day2-140

6. כשהדחף לכוון את הבן שלך לתחביבים שאתה הכי אוהב מתנגש עם ההבטחה שהבטחת לעצמך לאפשר לו להיות מי שהוא.

nirvana

7. כשאת גאה ללכת ברחוב עם הילד שלך כי את יודעת שהוא הכי קול בסביבה (ואת אובייקטיבית לחלוטין כמובן).

nyfw-fw17-day3-042

8. כשאת רוצה להיות הסופר הירו של המשפחה, זאת שתמיד תגיד את המילה הנכונה, שתציל את הקטן מילדים רשעים וממפלצות שמופיעות בחלומות רעים, שתספיק 800 משימות ביממה ושגם תיראה מיליון דולר. זה לא תמיד מצליח אבל השאיפה היא להגיע לשם.super-heros

9. כשאת רוצה להראות לבן שלך שהכל קטן עליכם, גם אם צריך לחזור מהגן בשלג כי זה לא תופס עם עגלה, כשבעצם קפאו לך העצמות ואת רוצה לקפוץ לתוך אח בוערת.

elle-nyfw-fw17-day1-051

10. אפילו שזו קלישאה, זה לגמרי נכון: משפחה, היא איפה שהלב שלי נמצא.

nyfw-fw17-day5-144

יום משפחה שמח!

*כל תמונות הסטילס לקוחות מ: VOGUE.COM

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: