Let me stare

פעם, באחת התקופות בהן חיפשתי עבודה, ישבתי על כיסא המרואיינת בחדר קר ומנוכר, מולי ישבה אחת הבחורות היותר נוראיות שנתקלתי בהן בחיי והטיחה בפני את אחת השאלות היותר הזויות שנתקלתי בהן בראיונות עבודה: "האם את מגדירה את עצמך כטיפוס סקרן?" "תגדירי סקרן" עניתי. יותר מזה, אני לא ממש זוכרת. מה שכן, זה נתן לי חומר למחשבה. אני אוהבת לטוס למקומות חדשים שמעולם לא ביקרתי בהם, האם זה אומר שאני סקרנית? מצד שני, לא מעניין אותי אלו עליות שערים היו היום בבורסה, אז זה אומר שאני חסרת סקרנות?

במהלך השנים, אהבתי הגדולה לכל מה שקשור בעיצוב ובאופנה ופתיחת הבלוג הזה כל כך פיתחו את יצר הסקרנות שלי, שבא לי להיכנס לחדר הקר והמנוכר של אותה בחורה איומה ולצעוק: "כן! אני סקרנית! היית מתה להיות סקרנית כמוני!" אני סקרנית לדעת על מה כותבים בלוגרי אופנה אחרים, איפה הם רכשו את האאוטפיטים שלהם, סקרנית לגלות כבר מה צפוי לנו בקולקציות החורף, הקיץ הסתיו והאביב הבאות, אבל אני הכי סקרנית כשהעיניים שלי נתפסות על משהו אחר ושונה בנוף עולם האופנה. כשאני נתקלת באחד כזה, הסקרנות שלי קופצת עד השמיים.

לפני כחודשיים, אחד השיטוטים שלי ברשת הובילו אותי לבלוג אופנה בשם LET THEM STARE. הבחורה המגניבה שמצולמת בו ומדגמנת בגדים פרי יצירתה, סקרנה אותי בטירוף. קודם כל, היא ממש יפה. שנית, אני חושקת בכל בגד ובגד שלה ושלישית – היא עלתה לארץ מרוסיה, למדה הנדסה מכאנית בטכניון, ועזבה להודו לטובת לימודי עיצוב אופנה, לא תסתקרנו?! לכן פניתי לבחורה היפה הזאת, אנסטסיה גלפמן סיליס, כדי לספק את יצר הסקרנות שלי. גיליתי בחורה הורסת.

אני: "למה דווקא הודו?!" (הודו מלחיצה אותי)

אנסטסיה: "אני רואה את ההתעסקות בלבוש ("אופנה" כמו שרבים נוטים לכנותה) כביטוי של אומנות. בעיני תפקידה של אופנה הוא לא בהכרח לחדש, לשבור מוסכמות, להחמיא או להיות פונקציונאלית, אלא להעביר רגש אותו חווה האדם הלובש את הבגד, עם או בלי ההתייחסות לאינטראקציה עם הסביבה. כדי להגיע למצב בו אני מסוגלת לזקק את רגשותיי למען מלאכת העיצוב, הרגשתי צורך להתנתק מהכל, וללמוד במקום זר. אבל לא סתם מקום זר, מתוך הרשימה שהייתה לי בראש איפה אני רוצה ללמוד, המדינות האסייתיות הובילו בראש. בהודו הרגשתי חופש רוחני להוציא מעצמי את המיטב, ולספוג השראה ויופי.

נוסף על כך, אני דוגלת בדעה כי עיצובים איכותיים יכולים להתקבל רק כאשר המעצב הוא בעל ידע פרקטי אמיתי בכל שלבי ייצור הבגד, מה שלא נלמד במידה מספקת במוסדות לימוד מערביים. את העובדה שבהודו יש ידע לא מבוטל בכל אלו, הבנתי עוד בארץ כאשר למדתי לבד תפירה ותדמיתנות למול האינטרנט, עם תופרות ותדמיתניות הודיות ביוטיוב. היה לי מאד חשוב למצוא מקום בו מתיישבים מהיום הראשון ליד מכונת תפירה, עם מורים בעלי מסורת וידע, שספק אם נמצאים היום במערב. כמובן שהימצאות בדים איכותיים, ומזג אוויר טרופי הוסיפו משמעותית ליתרונות".

אתם כבר מכירים אותי ויודעים שכשאני נתקלת בדברים יפים, קשה לי לשמור זאת לעצמי. אז ביקשתי מאנסטסיה לבחור חמישה פריטים שהיא הכי אוהבת מהקולקציה שלה. מסתבר שזו משימה לא פשוטה בכלל.

"אין חיה כזו ! באמת שאני אוהבת את כולם באותה המידה ! אם עכשיו הייתי נשלחת לאי בודד, והייתי צריכה לבחור 5 פריטים, לא הייתי לוקחת שמלת ערב (: אבל מבחינת אהבתי לעיצוביי, אני אוהבת את כל הילדים שלי במידה שווה. אם אני צריכה להגדיר, או לתחום את הסגנון של עיצוביי, אני יכולה לבחור 5 פריטים שדי מקיפים את הנושאים בהם אני עוסקת":

אלגנטיות נשית ורכה – שמלת קוקטייל

גראנג' מעורבב עם השפעות אסייתיות – בלוזון ומכנסי W.I

נינוחות בוהמיים עם אלמנטים הלקוחים ממאות קודמות – קאליסי-טופ וחצאית נמוכת המתניים

גיאומטריה עכשווית עם שימוש בתלת מימד – מכנסי מונטאג' ונורווי טופ

שמלת לאמב

אז אומנם אנסטסיה נמצאת אי שם בהודו הרחוקה, אבל  אם יתמזל מזלכן, תוכלו לזכות באחת מיצירותיה אם רק תגיבו על הפוסטים בהם היא מגרילה את הפריט שבו היא מצולמת. שווה.  רגע לפני שאני משאירה אתכם לשוטט בבלוג המהמם שלה, אני נדחפת ובוחרת את הפריט שאני הכי אוהבת. שלמות.

*תודה ענקית לאנסטסיה על שיתוף הפעולה
**כל הקרדיטים לתמונות שייכים ל: www.letthemstare.com

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: